את מי מהסטנדאפיסיטים הבאים הייתם רוצים לראות בנהריה?
שחר חסון
נדב אבקסיס
שלום אסייג
טקס חלוקת אלבום לכל נופל התקיים בבית יד לבנים בנהריה
דרוג:
חדשות |
כתבת נהריה ברשת - ורד סלע |
24/5/2010
טקס מרשים ומרגש במיוחד של חלוקת אלבומים לזכרם של חללי צה"ל מנהריה, התקיים בבית יד לבנים בנוכחות המשפחות השכולות, נציגי העירייה ומכובדים.
האלבומים נעשו במסגרת פרויקט חונכות בביה"ס הרב תחומי בשיתוף עם עיריית נהריה, מורים, תלמידים ומתנדבים אשר תרמו מזמנם וכספם.
הטקס המכובד, אורגן ע"י יונה קליגוסר, התלמידים ומנהלת בית יד לבנים, הגב' הגברת רחל רונן וצוות המקום.
התלמידים מקולות עמל פתחו את האירוע וריגשו את הקהל בקולם החודר לנשמה.
לאחר מכן הוקרא השיר "ילדים שונים", שכתבה שוש מנור אם ששכלה את שני ילדיה:
" יש ילד לבן, יש ילד שחור.
יש ילד קטן, יש ילד גדול.
יש ילדים חכמים, יש אפילו גאונים.
יש ילדים חרוצים, יש שובבים.
ולי - יש ילד בארון זכוכית".
בהמשך עלה לנאום מנכ"ל עיריית נהריה מר דניאל חמיאס שבירך על הפרויקט וציין את שיתוף הפעולה של ביה"ס העירוני, המורים, התלמידים, המשפחות והשירות הפסיכולוגי יחד עם עיריית נהריה.
בנימה אישית הוסיף כי הקשרים שנקשרו בין משפחות השכול לתלמידים איחד אותם למשפחה אחת.
בסיום דבריו ציין מנכ"ל העירייה את חשיבות בית יד לבנים לקהילה והזמין את כולם להיות שותפים לבית, על מנת לזכור ולהזכיר שלמשפחות השכול יהיה תמיד בית חם ותומך. עוד הוסיף כי המעט שנותר הוא להעניק חום ואהבה לכל המשפחות שאיבדו את יקיריהם.
לתודה גדולה על תרומתם, זכו סימה רוזנבלום ורחל רונן, שנותנות מעצמן על מנת שבית זה ימשיך ויתקיים.
יו"ר ארגון בית יד לבנים, הגברת סימה רוזנבלום, סיפרה שההשתתפות בפרויקט זה הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית ומטרתו העיקרית הינה ליצור מודעות בקרב הציבור, על מנת שיסייע ויתמוך.
כמו-כן הודתה לכל המשתתפים על פועלם להצלחת הפרויקט.
לקריאת יזכור עלה תלמיד מבית הספר עמל, שהקריא את שמות הנופלים בליווי מצגת ובה תמונות ופרטים עליהם.
את הטקס חתמה מנהלת בית יד לבנים בנהריה הגברת רחל רונן,שהודתה לכולם על תרומתם ונשאה תפילה "שלא יהיו עוד מלחמות שיהיה שלום". כמו-כן הוסיפה כי השהות שלנו בא"י לא ברורה מעליה "הנופלים ציוו לנו את החיים".
לסיום הזמינה הגב' רונן את המורים והתלמידים להעניק את האלבומים למשפחות השכולות, בליווי של רכזת הפרויקט ויו"ר בית יד לבנים, שהעניקו זרים למשפחות.
לאחר הטקס קיימנו שיחה עם התלמידים שהשתתפו בפרויקט:
שאלה: מה למדתם מהפרויקט?
תשובה: "התבגרנו בגלל החשיפה למוות"
"למדנו להעניק מעצמנו ולהיות סבלניים"
"עצם הנתינה שלנו גרמה לנו חוויה לתמיד"
שאלה:"האם חוויתם במהלך הפרויקט חוויה בלתי צפויה?"
תשובה:"כל דבר שעברנו מהווה בשבילנו חוויה, אך במיוחד בתחילת הפרויקט נתקלנו בקשיים אישיים של
המשפחות לחשוף את התמונות, המזכרות והסיפורים מהעבר."
שאלה: "כיצד התמודדתם עם הקושי הרגשי שלכם ושל המשפחות השכולות?"
תשובה:" היה לנו ליווי פסיכולוגי צמוד שעזר לנו ולמשפחות השכולות"
בשיחה עם יו"ר בית יד לבנים, סיפרה שהתרשמה מאד מהטקס והפרויקט עצמו והוסיפה בהתרגשות שלא ראתה אף פעם כמות גדולה כזאת של משתתפים וקהל כפי שנכחו בטקס זה וביקשה להודות לכולם.